כפי שנעלמו עמים רבים. לפיכך, העבירו חז"ל את השיח המתמיד למרחב האינטלקטואלי של 'תלמוד התורה', ויצרו את דמותו של ה'תלמיד החכם', שהקשר שלו לבוראו עובד דרך דיאלוג מתמיד עם הטקסט התורני. התלמיד החכם אינו נושא פנים לאיש, אבל נמצא בדיאלוג תמידי עם מוריו וחבריו. הוא אוהב 'חידושים', אבל  מוכן לבחון אותם שוב ושוב. עולם שלם של חשיבה נוצר ע"י תלמידי החכמים האלה, וספרות עשירה ומתוחכמת.

עם ראשית הציונות, הגיעו לארץ חלוצים שמרדו בתורה עליה גדלו. אבל לפני שמרדו, הם הפנימו היטב את איכויות המחשבה התלמודית, שהושרשו בהם מינקותם. ומכיוון שהארץ התגלתה כקשה ומאתגרת, מבחינה חקלאית וביטחונית, נאלצו להשתמש במשאב הזמין ביותר שעמד לרשותם- באותן איכויות מחשבה. מכיוון שכך, כבר בראשית ההתיישבות בארץ הופיעו שלל תגליות וחידושים, בחקלאות, ובביטחון. תגליות שמקורן באיכויות החשיבה עליהן גדלו- יכולת חשיבה עצמאית, חיפוש מתמיד אחרי 'חידושים', 'איפכא מסתברא' (כלומר- יכולת לחשוב 'הפוך' מכל קודמינו). איכויות החשיבה האלה נתנו לימים את פריים במבצעים צבאיים מתוחכמים  שאפיינו את צה"ל, ובדורנו גם בהייטק המתפתח. במילים אחרות: עוצמתו של ההייטק הישראלי נובעת מאיכויות החשיבה התלמודית, שהתפתחו באלפי שנות העמקה בבתי המדרש. 

הספר חוקר לעומק את איכויות החשיבה האלה, ואת גלגוליהן במהלך ההיסטוריה היהודית והישראלית. בחלקו האמפירי (שנכתב ע"י גדי) הוא כולל ריאיונות רבים עם אנשי הייטק ישראלים, ומוצר בהם את העקרונות שפותחו בחלק התיאורטי. הספר מסתיים בהצעות קונקרטיות, כיצד ניתן להבטיח את המשך קיומן של איכויות המחשבה האלה, שעצם קיומנו תלוי בהן.