בניסיונותיי להתמודד עם הקשר שבין נפש האדם, התרבות, והרוחניות היהודית, אחד ממקורות מחשבתי היא משנתו של ק.ג. יונג.

יונג היה מתלמידיו של פרויד, אבי החשיבה הפסיכודינמית. אלא שבניגוד למורו הוא התנער מראיית היצרים הפיזיולוגיים כיסודם העמוק של כל התהליכים הנפשיים. יונג חקר את תפקידם של יסודות נפשיים מרובים, כולל יסודות רוחניים, תרבותיים, מיתוסים, בלי לתרגם כל אחד מהם ללשון יצרית ופיזיולוגית. בניגוד לכך, הוא ראה את כולם כמשקפים מוטיבים נפשיים מולדים, אוניברסליים ולא מודעים- 'ארכיטיפים' בלשונו. ה מכאן המשיך והראה כיצד מתגלגלים המוטיבים האלה במציאות הנפשית, החברתית וההיסטורית. משנתו של יונג היא מיסודות המודל הפסיכוהיסטורי שהצעתי בספרי 'זאוס פרומתאוס ואלוהים'

​

ארכיטיפים ומיתוסים

לא מעט ממאמרי מתייחסים לדמויות מיתיות מרכזיות בתרבותנו, ומנסה לחקור את שורשם בארכיטיפים שונים.  במאמר 'אליק נולד מן הים'​ אני בוחן את המיתוס החלוצי הישראלי,  ומציג את החלוץ כדמות ארכיטיפית המשקפת חיפוש אחר גאולה עצמית וקולקטיבית- ביטוי של ארכיטיפ 'הגיבור', המתאר את המסע לעבר משמעות אינדיבידואלית  תוך התמודדות עם חרדה, כאב וגרנדיוזיות. הפער בין החזון החלוצי למציאות משקף את המתח בין הארכיטיפ והגשמתו בעולם החומרי, רעיון המהדהד את תפיסותיו של יונג על האידיאל והמציאות.

​

הלא-מודע הקולקטיבי והרוחניות

במאמרי 'מהלך האידיאות באומות העולם'​, אני משלב את הגותו של הרב קוק עם מושגים הלקוחים מהפילוסופיה הכללית, ומשתמש לשם כך במושג ה'ארכיטיפים' של יונג. ומצביע על קשר בין התפתחותן של מיתוסים קולקטיביים המשקפים את הכמיהה האוניברסלית לאלוהות. אני מביא את תפיסתו של הרב שהלאומיות, האנושיות והקודש הם כוחות ארכיטיפים אוניברסליים המעצבים את מהלך ההיסטוריה.

​

החלום כמפתח לנפש

במאמרי 'בחלום אדבר בו'​, אני מתאר את החלום כחלון לנפש ולרוח, תוך הסתמכות על תורות חסידיות ועל משנתו של יונג. אני מציג את החלום כממד שבו הרוחני מתגלה בצורה בלתי מתווכת, מעבר לחומריות. בעקבות יונג אני מתאר את החלום לא רק כאירוע פסיכולוגי, אלא גם כרמז למהות הקיום הרוחני של האדם.

​

פיצול ושלמות

במאמרי 'טיפול במציאות מפוצלת'​, אני מתאר את המציאות האידיאולוגית המפוצלת ואת השפעתה על נפש האדם. אני משווה בין האידיאלים השונים ומציג את הקושי לחבר בין עולמות מנוגדים. המאמר מסתמך על תפיסת האינדיבידואציה של יונג, המציגה את הדרך הארוכה לאינטגרציה של יסודות נפשיים שונים, חלקם מודחקים וסותרים לכאורה, ומקשר אותה לרעיונות שמקורם במקורות היהודיים.

 

משמעות וקדושה

במאמר שהוקדש לתפיסת הלא מודע של הרב קוק- 'מעל ומתחת הכרה'​, אני בוחן את תפיסת הקדושה של הרב קוק כמושג המעניק לאדם כיוון ומשמעות, ומקשר אותה לתפיסת העצמי של יונג.

​

חשיבה חופשית והתמודדות עם הלא-ידוע

במאמר 'חדש אסור מן הנפש'​, אני מתאר את הפחד ממחשבה חופשית ואת הקושי האנושי להתמודד עם שאלות קיומיות. אני מתאר את החשיבה כתהליך שברירי, שמחייב התמודדות עם כאוס פנימי. יונג  ראה בחשיבה כלי להתמודד עם הלא-מודע הכאוטי, העלול לחשוף את האדם לתהומות נפשיים (בכך הוא מזכיר את משנותיהם הפסיכואנליטיות של קליין וביון). במאמר אני מציג את הפחד מחשיבה לאור התפיסות האלה, ומראה כיצד הוא משפיע על התפתחותם של זרמים הגותיים עכשוויים.