דמויות שהשפיעו על מחשבתי
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
.jpg)
קורות חיים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1865–1935)
מהמנהיגים הרוחניים הבולטים של הציונות הדתית, נולד ב-7 בספטמבר 1865 בעיירה גרייבה שבתחום המושב הרוסי. בילדותו הפגין כישרון יוצא דופן בלימוד תורה ושילב עיסוק בלימודי חול. הוא למד בישיבות ליטאיות מובילות, ביניהן ישיבת וולוז'ין, ונחשב לתלמיד מבריק.
ב-1904 עלה לארץ ישראל והתמנה לרב העיר יפו והמושבות. תפקידו כ"רב המושבות" אפשר לו לקשור קשרים עם היישוב היהודי החדש, והוא תמך בתנועה הציונית מתוך אמונה ששיבת ציון היא אתחלתא דגאולה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שהה בלונדון וייסד שם את תנועת "דגל ירושלים". עם שובו לארץ, מונה לרבה של ירושלים ובהמשך לרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל. במסגרת תפקידו פעל לאחד בין הזרמים השונים ביישוב היהודי.
תורתו משלבת בין קבלה, פילוסופיה ותפיסות מודרניות. הוא עסק בשאלות של עם, אמונה ומוסר, וכתביו, כדוגמת "אורות" ו"עין אי"ה", ממשיכים להוות בסיס רוחני ותורני לציונות הדתית.
הרב קוק נפטר ב-1 בספטמבר 1935 בירושלים ונקבר בהר הזיתים, והשאיר אחריו מורשת עמוקה של אמונה וחזון לעם היהודי.
ספריו הבולטים של הרב קוק:
-
אורות – ספר מרכזי במשנתו, העוסק בשיבת ציון, גאולת ישראל, ובמשמעות הרוחנית של התחייה הלאומית בארץ ישראל.
-
אורות הקודש – יצירה פילוסופית ותיאולוגית העוסקת בתורת הנפש, הקשר בין האדם לאלוהים, וההנהגה האלוקית בעולם.
-
אורות התשובה – חיבור העוסק ברעיון התשובה ובממדיה הפילוסופיים, הרוחניים והמעשיים בחיי האדם.
-
עין אי"ה – ביאור מעמיק על אגדות חז"ל המופיעות בתלמוד הבבלי, מתוך מסכת ברכות ומסכת שבת.
-
שבת הארץ – דיון הלכתי ורעיוני העוסק במצוות שמיטה והיבטיה השונים.
-
מוסר אביך – חיבור קצר על מידות האדם והדרכתו בדרך המוסר.
-
חבש פאר – שיחות ומאמרים שנכתבו לכבוד הכתרתו של הראי"ה כרב הראשי לארץ ישראל.
-
אגרות הראי"ה – אוסף מכתבים רב היקף העוסקים בענייני הלכה, אמונה, לאומיות ורוחניות.
-
כתבי הרב קוק משולבים לעיתים בכתביו של בנו, הרב צבי יהודה קוק, שאסף וערך את כתביו, מה שהפך אותם לנגישים יותר לקהל הרחב.
רבים מהמאמרים והפירסומים של הרב נשארו חקוקים לדורות הבאים. בין המאמרים והדרשות הבולטים מאמר הדור, אחדות האמונה יסוד הכיסופים לישוב ארץ ישראל, עבודת כהן גדול ביום הכיפורים, חכם עדיף מנביא, למהלך האידאות בישראל, חירות היחיד וחירות האומה, מדינת ישראל.
הרב קוק, מחשובי ההוגים שהשפיעו על המחשבה היהודית המודרנית, ראה את החיים עצמם כביטוי של קדושה- כלומר כביטוי לרצון האלוהי הנסתר המחייה את כל המציאות כולה. מכיוון שכך, התאמץ להבין כיצד מופיעה הקדושה בזרמים ה'חילוניים' של המודרנה- במדע, באמנות, באידיאולוגיות חברתיות ולאומיות. במישור הפסיכולוגי, הוא ראה את כיצד מופיעה הקדושה (בין היתר) באינדיבידואציה ובאושר האישי של הפרט. בקצרה- הרב קוק האמין בקיומה של אחדות כוללת בין התחומים השונים, כלומר- בין התחומים במסורתיים העתיקים (כמו ההלכה, תלמוד התורה וכד') לבין הישגי העולם המודרני. הגאולה, לדעתו, תיבנה ע"י מיזוג התחומים האלה.
משנתו הפסיכולוגית של הרב קוק נותרה עלומה, אפילו לחלק מתלמידיו. לא מעט אנשים משכילים, הרואים את עצמם כתלמידי הרב קוק, אינם יודעים שהרב יצר תורה פסיכולוגית עמוקה ועשירה, השופכת אור מיוחד על נפש האדם. פסיכולוגיה זו מבוססת על אמונה עמוקה: אמונה באדם, בטוב המקורי והעמוק הקיים בו, ברצונו להיטיב לעולם כולו- ועם זאת, היא אינה מתעלמת מצדדיה האפלים של הנפש, ויודעת להצביע ללא רתיעה על צדדיה הקשים ביותר, על שפלויותיה ואומללותה. ייחודה בכך שהיא מצליחה להראות כיצד כל הנפילות הקשות נובעות מאותו רצון להיטיב, שהתעוות ונשבר תוך כדי מאבקיו בסבכי המציאות המורכבת. מתוך הבנתו העמוקה של סיבוכי הנפש, הסיק הרב מסקנות לגבי דרכי התמודדותה עם הכשלים הממלאים את חיינו (חשוב לציין שהפסיכולוגיה של הרב קוק מבוססת על הפסיכולוגיה החסידית, אבל הוא מפתח אותה באופן מקורי ונועז).
רוב רעיונותיי קשורים, במידה זו או אחרת, לבסיס המחשבתי שיצר הרב. בספרי 'אורות האדם והנפש' אני מציג את משנתו הפסיכולוגית של הרב ומסביר כיצד היא רלוונטית לכל אדם ואדם: למי שמעוניין להבין את עצמו ולהתפתח, לאנשי מקצוע השואפים להבין את מטופליהם ולקדם את התהליך הטיפולי, ולמי שמעוניין להתעמק במשנתו של הרב. ספרי 'זאוס פרומתאוס ואלוהים' מבוסס, במידה רבה, על משנתו ההיסטוריוסופית של הרב.
אחדות הכול וקדושת החיים
במאמרי 'הרב קוק מעל ומתחת להכרה', אני בוחן את הקשר בין התודעה האנושית לחיי המעשה, ומתאר את האדם כמי שנדרש לחבר בין החומרי לרוחני. גישתי זו ניכרת גם במאמרי 'חיים עד עולם', בו אני עוסק בשאלות הנצח והמוות ושואב השראה מתפיסתו של הרב קוק בנוגע לנשמה האלוהית הנצחית השוכנת בכל אדם.
הגאולה כתהליך דינמי
הרעיון של גאולה כתהליך דינמי, ולא כאירוע חד-פעמי, מופיע באופן בולט בכתבי הרב. במאמר 'מהלך האידאות באומות העולם', אני משתמש בתפיסתו ההיסטורית של הרב, ומתאר את התפתחות העמים כמשקפת תנועה לעבר גאולה, וכיצד רעיונות פילוסופיים, דתיים וחברתיים שצמחו בעולם המודרני מהווים חלק מתהליך שבו שב העולם לערכים עליונים יותר מאלה שהכיר קודם.
החיפוש אחר 'האני העצמי'
רעיונו של הרב על "חיפוש האני העצמי", הכמיהה למימוש מהותו הייחודית של כל אדם ואדם– מקבל ביטוי מיוחד בכתבי. במאמרים 'על שיח הזכויות' ו-'אל הרוע ומעבר לו', אני מנתח את הדרכים שבהן החברה המודרנית משפיעה על התפתחותו של האדם כיחיד, ומתאר את ההתמודדות עם משברים נפשיים כשלב קריטי בגילוי העצמיות, או- בלשונו של הרב- כשלבים במסע הרוחני להגשמת הפוטנציאל האלוהי הטמון באדם.
רוח האדם מול אתגרי הזמן
במאמר 'אל הרוע ומעבר לו', אני מיישם רעיונות של הרב קוק כדי להתמודד עם שאלות של מוסר ואחריות בעולם פוסט-מודרני. אני משתמש בפרספקטיבה של הרב קוק על הרוע כחלק מהמערך האלוהי, המסייע לאדם לצמוח ולמצוא משמעות.