אציג את עצמי בקצרה, כמבוא להבנת הרעיונות המתוארים באתר הזה- במאמרים שבו ובספרים המוצגים בו. אני יליד 1958, בן למשפחה תל אביבית מסורתית. למדתי בחינוך ממלכתי עד סוף בי"ס תיכון, ואהבתי את הערכים עליהם חונכתי- ציונות, מחויבות חברתית ועוד. ועם זאת, לאורך השנים- בעצם מאז שאני זוכר את עצמי- חיפשתי ממד נוסף של עומק לערכים בהם האמנתי, ובהם אני מאמין עד היום. לאורך כל תקופת התיכון הרביתי לקרוא דברי הגות- ככל שיכולתי להבין כתלמיד צעיר, וללא הדרכה של ממש. קראתי את מרקס, את אריך פרום ועוד (עד היום אני מושפע מאד מהגותם, ואף ציינתי, באתר הזה, את מרקס בין הדמויות שהשפיעו עלי ביותר). במסגרת החיפושים האלה פגשתי מקורות יהודיים שונים, ששבו אותי בקסמם. התחלתי לחפש את עולמי במקורות האלה, ובחיפושי הגעתי לישיבת מרכז הרב, והתוודעתי לבני הישיבה (שרבים מהם הותירו בי חותם עמוק, כאנשי רוח בעלי שיעור קומה- ובראש כולם, כמובן, יש להזכיר את הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, ממשיך דרכו של אביו הדגול). וחשוב מכל- בתקופה זו פגשתי את משנתו העמוקה של הרב קוק, שכבשה אותי כליל. מאז ועד היום אני רואה את עצמי כתלמידו, ומנסה בכל מאודי להעמיק במשנתו. בעקבות המפגש הזה החלטתי לשמור מצוות. עברתי את השירות הצבאי כלוחם בנח"ל, בגרעין שיועד למושב קשת (מושב שהרוח ששרתה בו הייתה רוחו של הרב קוק, ורוב חבריו ראו את עצמם כתלמידיו). לאחר הצבא למדתי שנה בישיבת אור עציון, וזכיתי לקבל ממשנתם של הרב דרוקמן זצ"ל והרב משה בלייכר שליט"א- שניהם תלמידי הרב צבי יהודה זצ"ל, וכמובן- תלמידי הרב קוק. משנת הרב נתנה לי את מבוקשי, מבחינה רוחנית: היא לא פסלה אף אחד מהערכים עליהם חונכתי- להפך. היא הוסיפה לכולם ממד של עומק רוחני. ציונות, דמוקרטיה וסוציאליזם, מדע עדכני ואמנות- כולם זכו במשנתו למבט מיטיב ומעמיק. תורתו ראתה את הפער בין הקודש והחול כמצב חולני- אפילו כטרגדיה. הוא טען שאפשר- וצריך- להתמודד עם הפער הזה. מכיוון שכך, לא חשתי כל סתירה כשהחלטתי לפנות ללימודי פסיכולוגיה, מיד לאחר הישיבה. להפך. הייתי משוכנע שאפשר למזג בין הפסיכולוגיה המערבית העשירה לבין התובנות הפסיכולוגיות הרבות המשוקעות במקורות היהדות. למדתי פסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן ואחר כך באוניברסיטה העברית. התמחיתי בפסיכולוגיה קלינית במכון סאמיט, יותר מאוחר הצטרפתי למכון היונגיאני, המוקדש למשנתו העמוקה מאד של ק.ג.יונג (גם הוא מהדמויות שהשפיעו עלי מאד, מבחינה רוחנית). כל ההתפתחות המקצועית הזו הייתה קשורה, מבחינתי, לאמונתי שאפשר להכיל על הפסיכולוגיה את הכלל שקבע הרב- 'הקדוש יתחדש והחדש יתקדש'. אבל איך עושים זאת? את התשובה מצאתי במהלך לימודי התואר השני, כשפגשתי את פרופ' מרדכי רוטנברג (גם הוא מוצג באתר הזה בין הדמויות שהשפיעו עלי ביותר). התברר לי שהצעד הראשון בכיוון שחיפשתי כבר נעשה, ויש מי שכבר יצר תשתית מושגית המשלבת רעיונות יהודיים ומערביים, לאור מושגים שמקורם בתורת החסידות והקבלה. קראתי בשקיקה את שני הספרים שהוציא עד אז (בינתיים עלה מניינם ליותר מעשרה...) והבנתי שמצאתי את השדה בו אמשיך לעבוד במהלך חיי. ואכן- מאז ועד היום אני פועל כתלמידו של רוטנברג- ברוח שלמדתי ממשנת הרב קוק. במסגרת זו הייתי ממייסדי מכון רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית, ופרסמתי מאמרים וספרים שונים (שחלקם מוצגים באתר זה).